מקורו של הלונגן בדרום מזרח אסיה כמו הליצ’י והם אכן קרובי משפחה אך אפשר בהחלט לומר שהלונגן הוא ה”בן דוד העארס” של הליצ’י, הוא צומח מהר יותר, עמיד יותר, לא רגיש לרוח, מצליח באדמות עם אחוז גיר מסוים ודורש פחות מים מהליצ’י. אך אל תחשבו שהוא תחליף לליצ’י- ללונגן טעם אחר לחלוטין ומלבד צורת “בשר” הפרי אין בינהן דימיון.
הלונגן מתוק יותר ואין לו את טעם הליצ’י הדומיננטי. הוא מניב בסתיו כשבן דודו הליצ’י מניב בקיץ.
הלונגן יכול להגיע לגובה של 8 מטרים אך מומלץ לשמרו בגובה 3 מטרים כדי שנוכל לקטוף את פירותיו בקלות, העלים הכהים שלו גדולים והלבלוב ורוד סגול מרשים, שורשיו מתונים והוא עץ יפה וחזק.
הפריחה מופיעה בקיץ באשכולות לבנים גדולים כשבסופה מופיעים החנטים הירקרקים, בתקופה זו מומלץ לתת תוספת השקייה על מנת לחזק את העץ.
הפירות בעלי קליפה חומה ופריכה מתקלפים בקלות ומכילים ציפה דמויית ג’לי בטעם מתוק ואופייני.
הלונגן הוא עץ מורכב ויש בארץ מס’ זנים השונים זה מזה בעיקר ביחס הגלעין והציפה (בשר הפרי) מומלץ לקנות שתיל לונגן מהזן המשובח Biew-Kiew בעל פרי גדול ומתוק וגלעין קטן. עצי לונגן לא מורכבים יזדקקו למס’ שנים רב יותר להנבה ולרוב הפרי יהיה קטן עם גלעין גדול.
השתיל לא זקוק להפרייה אינו צרכן מים גדול והוא עץ פשוט לגידול ומומלץ.
| שם בוטני | Dimocarpus longan |
|---|---|
| טווח גובה | +6 מטר |
| דרישות שמש | שמש |
| אופי עלווה | ירוק עד |
| אזורי גידול | מתאים למישור החוף, השפלה ולהר הנמוך |
| מידת הצמח | S, M, L, XL |
מוצרים קשורים
