השקדייה או עץ השקד מזוהה בעיקר עם הפריחה המרהיבה שמופיעה בט”ו בשבט. הפריחה הורודה לבנה מכסה את העץ כולו ונראית למרחקים.עצי השקד נמצאים בארץ עוד מימי קדם ושקדי בר עוד מטיילים לנו באזורים הטבעיים יותר של ארצינו, עץ השקד הוא עץ קטן יחסית ומגיע לגובה של כ 3 מטרים, השורשים שלו חזקים ועמוקים כך הוא עובר את תקופות הקיץ היבשות.
פרי השקד הוא בעצם הגלעין (או הזרע) והפרי עצמו הוא הקליפה השעירה הירוקה- שקדים שטעמם מר לא מומלץ לאכול וזאת בגלל כמות הציאניד הגדולה יחסית שהם מכילים, בזנים התרבותיים (אותם אנחנו קונים בסופרמרקט) הם השקדים המתוקים ואותם אפשר לאכול בביטחה.
עץ השקד אינו מומלץ כלל לגינות פרטיות וזאת בגלל כמות המזיקים והמחלות הגדולה ממנה הוא סובל. הוא העץ הכי מותקף שאנחנו מכירים ואנחנו ממליצים להדיר אותו מגינות בתינו. רוצים את הפריחה המרהיבה אבל בלי מזיקים? בידקו את אגס הנאשי שלנו או את החבוש.
| שם בוטני | Prunus dulcis |
|---|---|
| טווח גובה | 1-3 מטר |
| דרישות שמש | שמש |
| אופי עלווה | נשיר |
| אזורי גידול | למקומות מדבריים, למקומות קרים, לקרקע מלוחה, מתאים למישור החוף, השפלה ולהר הנמוך, עמיד לרוחות חזקות |
| מידת הצמח | S, M, L |
מוצרים קשורים
